פסק-דין בתיק ה"פ 3589-08-11

1.    ביום 2.8.11  הגישה המבקשת בקשה למתן סעד בדרך של טען ביניים, בה ביקשה כי בית המשפט יכריע למי מארבעת הטוענים עליה לשלם את הסכומים שנפסקו לחובתה בפסק דין שניתן ביום 13.6.11 בבית משפט זה, בת.א. 20055-11-10.

א.   המסכת העובדתית

2.    ראשיתה של המסכת העובדתית הינה בת.א. 20055-11-10 (להלן - התביעה), בו הגישו הטוען מס' 1 (להלן - בעל הרכב שנפגע) והטוענת מס' 2 (להלן - המבוטחת של הרכב שנפגע) בנובמבר 2010 תביעה בסדר דין מהיר על סך 14,994 ש"ח נגד המבקשת (להלן - המבקשת, או:  מבטחת הרכב הפוגע) ומוסטפא סעיד (להלן - הנהג הפוגע).   על פי הנטען בכתב התביעה, מוצג נ/2,   כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 20.3.09 באשמו של הנהג הפוגע, נגרמו  לבעל הרכב שנפגע  הפסדים  המורכבים מנזק ישיר לרכב שנפגע בסך 12,293 ש"ח ומעלות שכר טרחת שמאי בסך 1,200 ש"ח.  בסעיף 10 לכתב התביעה צויין כי "את כל הסכומים הללו לעיל שילם התובע מכיסו".  כנספחים שנסמכו לסעיף זה של כתב התביעה צורפו העתק קבלה על סך 1,200 ש"ח מיום 23.4.09 שהוצאה על ידי דן וולף שירותי שמאות בע"מ עבור המבוטחת של הרכב שנפגע, והעתק חשבונית מס מיום 12.4.09 על סך 12,294 ש"ח שהוצאה על ידי מוסך אור ירוק בע"מ עבור המבוטחת של הרכב שנפגע (ובתחתיתה הערה: "נא לשלם חשבונית זו עד תאריך 12.4.09"). 

       כאמור, לטענת שני התובעים כפי שבאה לביטוי בסעיף 10 לכתב התביעה, הרי, על אף שנספחי אותו סעיף הופנו למבוטחת של הרכב שנפגע,  בנזק נשא בעל הרכב שנפגע בלבד.  למרות זאת, בסיפא של כתב התביעה נדרשו הנתבעים לשלם "לתובעים" את סכום התביעה והוצאות המשפט. 

       במאמר מוסגר יצויין כי כתב התביעה נתמך בתצהירו של בעל הרכב שנפגע בלבד, כי לבית המשפט הוגש רק יפוי כוח אחד, בחתימת בעל הרכב שנפגע, וכי על גבי ההזמנות לדין שנשלחו לנתבעים צויין כתובע רק בעל הרכב שנפגע בלבד, ללא איזכור של המבוטחת של הרכב שנפגע, אשר - כאמור לעיל - רשומה על גבי כתב התביעה  עצמו כתובעת נוספת.

3.    ביום 21.2.11  ניתן בתיק הוצאה לפועל 01-18053-09-9 ,  בו הזוכה הינו  הטוען מס' 3 והחייב הינו הטוען מס' 1, בעל הרכב שנפגע,  צו עיקול על פיו עוקלו כספים עד לסך 120,971.21 ש"ח המגיעים מהמבקשת לטוען מס' 1.

       באותו יום ניתן בתיק הוצאה לפועל  02-14818-10-9 ,  בו הזוכה הינה הטוענת מס' 4 והחייב הינו הטוען מס' 1,    צו עיקול על פיו עוקלו כספים עד לסך 2,121  ש"ח המגיעים מהמבקשת לטוען מס' 1.

       כפי שעולה מתדפיסים שצרפה המבקשת לבקשתה, ואושר הדבר על ידי באת כוח המבקשת בדיון ביום 31.10.11,  שני הצווים  הגיעו לידיה ביום 22.2.11.

4.    לאחר שהוטלו העיקולים, ביום 23.3.11 הגישו התובעים בתביעה "בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגשת כתב הגנה".  בפסיקתא שצורפה לבקשה,  אשר בכותרתה הופיעו שני התובעים ושני הנתבעים, צוין  (ההדגשות שלי - א.ג.) כי "על יסוד כתב התביעה ומאחר והנתבעים לא הגיש(ו) בקשת רשות להגן, הנני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת את סכום התביעה.......  כמו כן הנני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת הוצאות משפט...".  על אף שבגוף התביעה צויין, כאמור, כי  הסכומים הנתבעים  שולמו על ידי בעל הרכב שנפגע, הטוען מס' 1, מכיסו,  הפסיקתא שהוכנה התייחסה רק ל"תובעת",  אשר על זכויותיה  אצל המבקשת לא הוטלו צווי עיקול.

       ביום 29.3.11 נתן כבוד הרשם אדריס "פסק דין כמבוקש".

5.    ביום 13.6.11 הגישו באי כוח הצדדים בתביעה "בקשה מוסכמת לביטול פסק דין - הודעה על הסכם פשרה ובקשה למתן תוקף של פסק דין".  בסעיף 1 לבקשה צויין כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר ביטול פסק הדין מיום 29.3.11, ואילו בסעיף 2 צויין כדלקמן (ההדגשה שלי - א.ג.):

                   "לסילוק סופי  ומלא של כל תביעות התובעים מן הנתבעים עקב התאונה

                   נשוא התביעה תשלם הנתבעת 1 לתובעת סך של 16,978 ש"ח (להלן: "סכום

                   הפשרה"). סכום הפשרה ישולם תוך 30 ימים מיום אישורו של בית משפט

                   נכבד זה. התשלום יבוצע בהמחאה לפקודת עו"ד משה חנייא ת.ז. 63429138

                   לכתובת משרדו".

       באותו יום נעתרה כבוד השופטת דחלה - שרקאוי לבקשה, הורתה על ביטול פסק הדין מיום 29.3.11, אישרה  את הסכם הפשרה ונתנה לו תוקף של פסק דין.

       על פי הודעת המבקשת מיום 9.10.11, הרי על פי החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 3.9.11 בתיק

       06-01973-11-8  (בו הזוכה הינה מבטחת הרכב שנפגע) הופקד על ידה בקופת ההוצאה לפועל מלוא הסכום אותו חוייבה לשלם על פי פסק הדין מיום   29.3.11.